אתייחס בקצרה לרקע של תחילת התהליך של השילוב, כשבנוסף לכך ישנו תהליך של קביעת מטרות טיפוליות פרטניות יחד עם איש מקצוע מוסמך (קלינאי תקשורת, פסיכולוג, מנחה שילוב, מרפאה בעיסוק וכו') ויחד עם ההורים, הצוות החינוכי וכמובן המשלבת.
לאחר שישנן ברמה התיאורטית מטרות וקווים מנחים לתכנית השילוב הספציפית הרבה יותר ברור מה מהות הליווי, התיווך וההתערבות של המשלבת.
באופן כללי, מטרת תהליך השילוב היא לסייע לילד המשולב לסגל לעצמו דפוסים מסתגלים שיסייעו לו להשתלב בסביבה החינוכית, כולל אסטרטגיות וכלים לניהול סדר יום, התמודדות עם מעברים, תכנון והתארגנות קשב ריכוז, תיווך למידה ועוד. פן נוסף ומרכזי של השילוב הוא סיוע בפירוש סיטואציות חברתיות, הקניית מיומנויית חברתיות ותקשורתיות, עידוד ותיווך אינטראקציות חברתיות ויצירת מערכות יחסים משמעותיות בסביבה החברתית (הן עם קבוצת השווים - הנערים, והן עם הצוות החינוכי), הן באמצעות ליווי, תיווך וסיוע בהקניית כלים ומיומנויות וכן באמצעות יצירת הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות (למשל יצירת משחקי חברה בהפסקות), והן באמצעות מודל לחיקוי שהמשלבת מספקת למשולב. אבן יסוד מרכזית בכל אלו, הוא זיהוי ויצירת עוגנים לתהליך שיסייעו לצלוח אתגרים, כגון חוזקות של המשולב, תחומי עניין מיוחדים שמעודדים מוטיבציה ועוד.
בתוך כך, חשוב לזכור כי המטרה של המשלבת בתהליך השילוב בסופו של דבר הוא להוות לילד כמעין 'צל' המסייע לו להשתלב באמצעות הקניית כלים (ובכללם כלים רגשיים חברתיים, דוגמת קשר בטוח בין המשלבת למשולב) ולא להוות לו 'קביים'.
כך, ניתן להגדיר את השלב הקיים בו נמצא הילד המשולב עם הגדרת מטרות שילוב ספציפיות בהתאם לקשיים שלו. כדי שהתכנית תצליח, הכי חשוב שיהיה שיתוך פעולה בין המשלב לצוות החינוכי, ההורים והמטפלים, ושיהיו רצף ועקביות בהתנהלות של הגורמים המשמעותיים בחייו של הילד על מנת להטמיע את המיומנויות והכלים. אני עובדת בגישה מערכתית בה המיומנויות והתהליכים שנרכשים בחדר הטיפולים מוכללים ומורחבים לסביבה הטבעית של הילד באמצעות ההורים, הצוותים החינוכיים וכמובן - המשלבים. לכן, ממליצה לפעול מתוך ראייה מערכתית ושיתופית.
אלו הם קווים כלליים לשילוב שצריך לפרוט אותם למטרות וכלים יומיומיים/תקופתיים מול המנחה בתכנית, אך אוכל בינתיים להציע כי בשלב הראשון של התהליך, המיקוד הינו ביצירת קשר אישי בין המשלבת לבין המשולב, בשאיפה לבסס אמון כתשתית לקשר בטוח בהמשך אשר יהווה עוגן ובסיס לתהליך השילוב. אמון זה מתאפשר באמצעות זמן להכיר לאט לאט האחד את השני. ומעבר לכך, את הסביבה והדמויות בו מתבצע תהליך השילוב. עבור המשלבת, ועבור המשולב. באמצעות יצירת אינטראקציות ראשוניות, תצפיות ותהליך של התבוננות (רפלקציה) אפשר לאט לאט לבסס קשר של אמון וביטחון, שהוא הבסיס להכל.
לסיום, אחד הדברים שלמדתי בדרך, הוא שאינדיקציה טובה לטיבו של תהליך השילוב היא השתלבותה של המשלבת במסגרת החינוכית, לא פחות מאשר השתלבותו של הילד המשולב. ההמלצה היא לייצר תשתית בטוחה להשתלב בסביבה (קשר טוב עם הצוות החינוכי, ההורים, הדרכה וכו) שתאפשר בסיס איתן לקדם את הילד. בהצלחה בשנה החדשה🌸
מחברת המאמר: מעין אריה - M.A. פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכותרפיסטית גופנית
© כל הזכויות שמורות